בישראל, סוגיית המשמורת המשותפת של קטינים זוכה להתעניינות רבה, במיוחד בשנים האחרונות, על רקע שינויים בחקיקה ותפיסות חברתיות חדשות. השאלה המרכזית שבה עוסק מאמר זה היא: "מאיזה גיל ניתן לקבוע משמורת משותפת?" במאמר זה נבאר את הקריטריונים הנדרשים והמגבלות השונות שמוביל המחוקק ובתי המשפט בעניין זה.
מהי משמורת משותפת?
משמורת משותפת היא סידור משפטי לפיו שני ההורים חולקים אחריות וזמן שהייה שווה או כמעט שווה עם ילדיהם לאחר גירושין. הכוונה היא למערכת הורות שוויונית שמתמקדת בטובת הילד.
תנאים לקביעת משמורת משותפת
- גיל הילד: על פי פסיקות בתי המשפט, משמורת משותפת רלוונטית בעיקר לגילאי 6 ומעלה, אם כי אין מניעה מוחלטת להחיל אותה גם על ילדים בגילאים צעירים יותר במקרים מתאימים.
- יכולת ההורים לשתף פעולה: נדרשות מערכות יחסים תקינות בין ההורים ורצון לשתף פעולה לצורך קבלת החלטות משותפות.
- קרבה גיאוגרפית: קרבה בין בתי המגורים של ההורים נחוצה למען רווחת הילד והקלת המעבר בין משקי הבית.
- רצון הילד: כאשר מדובר בילדים גדולים יותר, יש משקל לעמדתם האישית, בהתאם לגילם ולרמת הבגרות שלהם.
התפתחות תפיסות משפטיות בקביעת גיל משמורת משותפת
בשנים האחרונות, הורחבה התפיסה כי טובת הילד אינה מתמצה רק בשהייה עם אחד ההורים, אלא בזכותו לקשר שוויוני ומאוזן עם שני הוריו. יחד עם זאת, בתי המשפט בוחנים באופן פרטני את נסיבות המקרה, תוך התחשבות בגורמים כמו גיל הילד, צרכיו האישיים, אופי ההורות שניהלו ההורים לפני הגירושין והתנאים הפיזיים והרגשיים שכל הורה מציע.
משקל ההסכמה בין ההורים
אחד מהגורמים המרכזיים המשפיעים על קביעת משמורת משותפת הוא מידת ההסכמה בין ההורים. בהיעדר שיתוף פעולה והסכמה, בתי המשפט עשויים להעדיף משמורת יחידנית, על מנת למנוע מצבי קונפליקט שיפגעו בטובת הילד.
מעמד "חזקת הגיל הרך"
"חזקת הגיל הרך", המעוגנת בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קובעת כי ילד מתחת לגיל 6 יימסר בדרך כלל למשמורת האם, למעט במקרים חריגים. עם זאת, בשנים האחרונות נשמעות קריאות ופסיקות המעמידות את החזקה הזו לביקורת ומעודדות עריכת בחינה אישית פרטנית בהתאם לכל מקרה.
דוגמאות מעשיות
- בני זוג שהתגרשו כשילדם בן 7 והגיעו להסכמה משותפת על משמורת משותפת, זכו לאישור ההסדר על ידי בית המשפט.
- מנגד, בתיק שבו ההורים אינם משתפים פעולה וחיים במרחק גיאוגרפי ניכר, קבע בית המשפט משמורת בלעדית לאחד ההורים, ככלל לטובת הילד.
השפעות רגשיות ופיזיות על הילד
למשמורת משותפת יש פוטנציאל להיטיב עם הילד, בכפוף לנסיבות מתאימות, שכן היא מאפשרת לו לשמור על קשר יציב ומשמעותי עם שני ההורים. אולם, במקרים בהם ההורים מסוכסכים או אינם מגיבים באופן חיובי לצרכים המשותפים, הדבר עלול לגרום לנזק רגשי.
סיכום
משמורת משותפת תלויה בפרמטרים רבים, ביניהם גיל הילד, צרכיו האישיים, יחסי ההורים ויכולת שיתוף הפעולה ביניהם. בעוד גיל 6 הוא נקודת ההתחלה הנפוצה, נדרשת בחינה אישית ומעמיקה לכל מקרה לגופו, תוך דגש על עקרון העל של טובת הילד.