עולם המיסוי הבינלאומי מציב אתגר ייחודי לחברות וליחידים שמנהלים פעילות עסקית חוצת גבולות. בישראל, מושג "חברה נשלטת זרה" (חנ"ז) ממלא תפקיד מרכזי בכך, במיוחד כשמדובר במניעת הקלה במס עבור יחידים המחזיקים בחברות זרות. הבנת המונח והחלתו יכולה לסייע במנוע אי עמידה בהוראות החוק.
מהי חברה נשלטת זרה?
חברה נשלטת זרה היא חברה תושבת חוץ שמתקיימים בה תנאים מסוימים, שהופכים אותה למסווגת תחת פיקוח הדינים הישראליים. החוק מתמקד במניעת התחמקות מתשלום מס על הכנסות פסיביות.
| מאפיין | הגדרה משפטית |
|---|---|
| שליטה | שליטה ליחידים מישראל המחזיקים לפחות ב-50% בזכויות החברה. |
| הכנסה | בעלת הכנסות פסיביות, כגון ריבית, דיבידנד או תמלוגים מהותיים. |
| שיעור מס | הכנסות החברה חייבות ברמת מס נמוכה מ-15% במדינת המושב שלה. |
רציונל החוק ואופן החלתו
הרעיון מאחורי ההגדרה של חנ"ז מבוסס על עקרונות מניעת מיסוי יתר ופערי מס. על פי דיני המס בישראל, חנ"ז מיועדת למנוע מצב שבו יחידים ישראלים מעבירים הכנסות לפלטפורמות זרות כדי להימנע ממס בישראל. במקביל, החוק נועד לשמר את היכולת של מדינת ישראל לגבות מיסים על בסיס פרסונלי.
הגובה המינימלי של שיעור המס במדינת מושבה של החברה נועד להבטיח שהכנסות החברה לא יימנעו ממס בנסיבות מלאכותיות. נוסף על כך, הדגש על הגדרת "הכנסה פסיבית" מכוון להבדיל בין פעילות עסקית פעילה, שמעדיפים להחיל עליה מנגנוני מס נפרדים.
היבטים משפטיים ומספר דוגמאות
דוגמאות מייצגות להגדרת חנ"ז כוללות חברות הרשומות במקלטי מס שלוקחות חלק בפעילויות דוגמת השקעות פיננסיות, נדל"ן או אחזקות פסיביות. עם זאת, לא כל חברה זרה שעונה על התנאים תיחשב חנ"ז מידית. לעיתים נדרשת פרשנות נוספת, בהתאם לנסיבות האישיות ולמבנה הפיננסי של החברה.
- לדוגמה: חברה הרשומה באיי קיימן המחזיקה רווחים משוק ההון ואינה משלמת מס כלל במדינת מושבה.
- דוגמה נוספת: חברה בלוקסמבורג בעלת פעילות השקעות שבשליטה מוחלטת של תושבי ישראל.
עדכונים והתפתחויות בתחום
בשנים האחרונות הוכנסו תיקוני חקיקה שמטרתם לחדד את אמות המידה והקריטריונים לזיהוי חנ"ז. כמו כן, התפתחות ההסכמים הבינלאומיים לחילופי מידע משפיעה על היכולת לזהות ולבחון חברות כאלה. תהליכים אלו תורמים להגברת האכיפה מצד רשות המסים ולשיפור השקיפות הבינלאומית.
מסקנות
חברה נשלטת זרה היא מושג בעל חשיבות רבה בתחום מיסוי בינלאומי ובפרט עבור יחידי ישראל שיש להם אחזקה בחברות חוץ. הבנת הקריטריונים המדויקים וההשלכות המעשיות של הגדרתה, לצד מעקב אחר שינויים בדין ובפרקטיקה, תסייע ליחידים ולחברות להתמודד בצורה מיטבית עם דרישות הדין הישראלי.