מיסוי דיבידנדים בישראל: שיעורים, חובות והקלות

מס דיבידנד הוא מרכיב חשוב במערכת המיסוי הישראלית, המשפיע על בעלי מניות המקבלים רווחים מחברות. חובת תשלום המס נובעת מהתשואה שמפיק בעל מניות על השקעתו בחברה. שיעור המס והכללים החלים על חלוקת דיבידנדים משתנים בהתאם לסטטוס המשפטי של החברה והאדם המקבל את התשלום.

מהו מס דיבידנד?

מס דיבידנד הוא מס המוטל על רווחים המחולקים לבעלי מניות בחברה. מדובר במס המוטל בשלב של חלוקת הדיבידנד, לאחר שהרווחים כבר מוסו במס חברות. בישראל, שיעור המס על דיבידנד משתנה בהתאם לאופי המחזיק במניות, כאשר יחידים משלמים לרוב שיעור קבוע של 25%-30%, בעוד שחברות עשויות ליהנות משיעורי מס מופחתים או פטורים בהתאם להוראות הדין.

שיעורי המס על דיבידנד בישראל

שיעור המס על דיבידנדים משתנה בהתאם לגורמים שונים, כגון סוג המקבל ואחוזי הבעלות בחברה. באופן כללי, יחידים המחזיקים בפחות מ-10% מהמניות ישלמו מס בשיעור של 25%, בעוד שבעלי שליטה (בעלי מניות המחזיקים מעל 10%) חייבים במס של 30%. לעומת זאת, חברות המקבלות דיבידנדים עשויות לשלם מס מופחת או ליהנות מפטור במקרים מסוימים.

הבדלים במיסוי יחידים וחברות

גורם מקבל	שיעור מס
יחיד שאינו בעל שליטה	25%
יחיד שהוא בעל שליטה	30%
חברה המחזיקה במניות חברה אחרת	פטור או מס מופחת

כפל מס והקלות אפשריות

כיוון שדיבידנד מחולק אחרי שהרווח כבר מוסה במס חברות, נוצר מצב של כפל מס. לשם כך, דינים שונים בישראל ובאמנות למניעת כפל מס מאפשרים הקלות שונות, כולל זיכוי מס זר על דיבידנדים שמקורם בחו"ל, או ניכוי מס במקור. כמו כן, ישנם מקרים בהם חברות רשאיות ליהנות מפטור ממס דיבידנד, למשל כאשר חברה מקבלת דיבידנד מחברה בת.

השלכות ותכנון מס

המיסוי על דיבידנדים גורם לבעלי מניות לשקול חלופות שונות להוצאת רווחים מהחברה. למשל, במקום חלוקת דיבידנדים, בעלי מניות עשויים לבחור במשיכת משכורת או הלוואה מהחברה. תכנון מס נכון יכול להפחית את גובה חבות המס על הדיבידנדים, וזאת תוך עמידה בהוראות החוק והימנעות מפעולות שייחשבו כהימנעות לא חוקית ממס.

סיכום

מס דיבידנד מהווה מרכיב משמעותי במיסוי הרווחים של בעלי מניות. השיעורים המוטלים עליו משתנים, וישנן דרכים שונות להפחתת חבות המס בהתאם לנסיבות. תכנון מס נכון והתנהלות משפטית מדויקת יכולים לסייע במניעת חיובי מס מיותרים ולהביא למקסום הרווחים של בעלי המניות.