חוק הריכוזיות, או בשמו המלא "חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד–2013", נועד להתמודד עם ריכוזיות כלכלית במשק הישראלי ולהגביל מבנה של קבוצות עסקיות הפועלות בתחומים שונים במקביל. מטרתו העיקרית היא למנוע ריכוזיות יתר שעלולה לפגוע בתחרות החופשית ובצרכנים, ולחזק את עקרונות השוק ההוגן.
מהו חוק הריכוזיות?
חוק הריכוזיות הוא חוק שנחקק במטרה לצמצם את הריכוזיות במשק הישראלי, לשפר את התחרות ולמנוע ניגודי עניינים הנובעים מהחזקות צולבות בתחומי הפיננסים והמסחר. החוק קובע כי יש להגביל אחזקות בשליטה צולבת בין גופים פיננסיים ועסקיים ועוד מגבלות שמטרתן להביא להפרדה בין תחומים אלו למען שמירה על תחרות הוגנת.
רקע לחקיקת חוק הריכוזיות
לפני חקיקת החוק, המשק הישראלי התאפיין בריכוזיות גבוהה מאוד שבאה לידי ביטוי בשליטה של קבוצות עסקיות ספורות בענפי כלכלה רבים. אותן קבוצות שלטו הן בחברות ריאליות (תעשייה, תקשורת, קמעונאות) והן בחברות פיננסיות (בנקים, חברות ביטוח), מה שיצר ניגודי עניינים, פגיעה בתחרות ושימוש בכוח רב מול רשויות המדינה. חקירת ועדת הריכוזיות, שהובילה לחקיקת החוק, חשפה כי ריכוזיות מוגברת גרמה להשתלטות לא הוגנת על שווקים מסוימים.
עיקרי הוראות חוק הריכוזיות
החוק כולל חובות והגבלות עבור תאגידים מסוימים כדי לצמצם ריכוזיות ולמנוע שליטה בתחום הפיננסים והתחום הריאלי באופן חוצה מגזרים.
- הגבלת פירמידות שליטה: החוק אוסר על שליטה בחברת שכבה שנייה בפירמידת אחזקות, ונקבעה חובה לפרק מבנים עסקיים מורכבים כאלו.
- הפרדת אחזקות פיננסיות וריאליות: בעלי שליטה משמעותיים חייבים לבחור אם ברצונם להחזיק בגוף פיננסי (למשל, בנק או חברת ביטוח) או בגופים ריאליים.
- זיהוי קבוצות ריכוז: נקבעו קריטריונים לאיתור והגבלת קבוצות עסקיות המהוות קבוצות ריכוז משמעותיות, כדי למנוע השפעה שלילית.
- צמצום כוחם של תאגידים גדולים במכרזים ממשלתיים: החוק מגביל השתתפות קבוצות ריכוז במכרזים ציבוריים בתחום התשתיות כדי להקטין ניגודי עניינים ולשפר את התחרות.
השפעת חוק הריכוזיות על המשק
מאז חקיקת החוק, נערכו שינויים משמעותיים במבנה הבעלות על חברות במשק הישראלי. קבוצות עסקיות נאלצו למכור שליטה על גופים מסוימים, מה שתרם להגברת התחרות בשווקים שונים כמו פיננסים, תשתיות וקמעונאות. כמו כן, חלק מהבנקים והחברות הפיננסיות התנתקו מבעלים עם החזקות בתחומים ריאליים, צעד שהפחית ניגודי עניינים פיננסיים.
יתרונות וחסרונות של חוק הריכוזיות
| יתרונות | חסרונות |
|---|---|
| הגברת התחרות והפחתת כוחן של קבוצות עסקיות ריכוזיות. | הקבוצות העסקיות נאלצו לבצע שינויים משמעותיים שגזלו משאבים. |
| שיפר את האיזון בין הון לתאגידים בתחומים שונים. | בעלי שליטה הוגבלו באפיקי השקעה והרחבת פעילות. |
| צמצום ניגודי עניינים בתחום האשראי וההשקעות. | במקרים מסוימים, תהליכי הפירוק הובילו לירידה זמנית בשווי החברות. |
מגמות ועתיד חוק הריכוזיות
חוק הריכוזיות חולל שינוי משמעותי במשק, אך קיימים ויכוחים האם יש צורך בהרחבתו או בשינויים נוספים. יש הטוענים כי ריכוזיות עודנה קיימת בשווקים מסוימים, בעוד אחרים סבורים שהחוק כבר השיג את מטרותיו המרכזיות. המגמה הנוכחית מצביעה על המשך בחינת השפעות החוק, כולל אפשרות להוספת תיקונים בהתאם לשוק המשתנה.
סיכום
חוק הריכוזיות נחקק על רקע פגיעת ריכוזיות היתר במשק הישראלי, ונועד להבטיח תחרות בריאה והוגנת. מאז יישומו, חלו שינויים משמעותיים במבנה הקבוצות העסקיות במשק, תוך חיזוק השוק הפתוח. למרות יתרונותיו, קיימים דיונים על התאמות נדרשות בחוק כדי לשמור על איזון בין תחרות וצמיחה כלכלית.